Moed Kattan 5:1

כהדא דבני דסכותא איתפחת' במועדא ושרא לון רבי אבהו מעבדינה במועדא. בטריח וכיוני לא סברון מימר ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד. אמרין אין לא מתעבדא כדון לא מתעבדא עוד. איירא דציפורין איתפחת. במועדא חברייא סברין מימר שרי מן הדא ומתקנין את קילקולי המים. א"ר פינחס לא אסר ר' ירמיה אלא משם הלכת הפטיש. בית עלמא דבר מקטיא איתפחת במועדא. רב חונה סבר מימר שרי מן הדא ועושין כל צורכי הרבים. א"ל ר' מנא ולא תני שמואל אלא להיות שפיר את סדקיהן. חוטטן אותן. גרפין לון כיי דתנינן תמן החוטט בצינור לקבל צרורות ועושין כל צורכי הרבים. אלו הן צורכי הרבים דנין דיני ממונות ודיני נפשות דיני מכות ופודין את השבויין וערכים וחרמים והקדישות ומשקין את הסוטה ושורפין את הפרה ועורפין עגלה ערופה. ורוצעין עבד עברי ומטהרין את המצורע ומפרקין את המנעל מעל גבי האימוס אבל לא מחזירין אותו: ומציינין על הקברות. לא כבן ציינו מאדר. תיפתר שירד שטף של גשמים ושטפו: ויוצאין אף על הכלאים. לא כבר יצאו באדר תיפתר שהיתה השנה אפילה ואין הצמחים ניכרים. ומניין לציון ר' ברכיה ר' יעקב בר בת יעקב בשם ר' חונייה דברת חוורן. ר' יוסה אמר לה רבי יעקב בר אחא בשם ר' חונייה דברת חוורן ר' חזקיה ר' עוזיאל בריה דר' חונייה דברת חוורן (ויקרא יב) וטמא טמא יקרא כדי שתהא טומאה קוראה לו בפיה ואומרת לו פרוש. ר' לא בשם ר' שמואל בר נחמן (יחזקאל ל״ט:ט״ו) ועברו העוברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון מיכן שמציינין על העצמות. אדם מיכן שמציינין על השדרה ועל הגולגולות. ובנה מיכן שמציינין על גבי אבן קבועה. אם אומר את על גבי אבן תלושה אף היא אבן אחת מצויינת אף על פי שאין מקיימין כן המאהיל עליה טמא אני אומר מת קמצוץ היה נתון תחתיה. היו שתים המאהיל עליהן טהור ובניהן טמא אם היה חרוש בינתיים הרי הן כיחידות ביניהן טהור סביבותיהן טמא. תני אין מציינין על הבשר שמא נתאכל הבשר. ר' יוסטא בר שונם בעא קומי ר' מנא ולא נמצא מטמא טהרות למפרע אמר ליה מוטב יתקלקלו בו לשעה ואל יתקלקלו בו לעולם:

R. Hanina says: The sun must have gone down and the moon have commenced to rise. In effect R. Samuel says: The moon cannot shine as long as the sun still lightens, neither can the moon shine after the sun has darted his (morning) beams. R. Samuel bar-Hiya, in the name of R. Hanina, says: If a man, when the sun has begun to set, descends from the summit of Mount Carmel to bathe in the sea, and re-ascends to partake of the oblations, he has certainly bathed during the daytime. It is, however, only a certainty in the case of one taking cross-roads to shorten the route; but not in the case of one who follows the high road (Strata). What is meant by "the intermediate period "? R. Tanhooma says: It resembles the delay of a drop of blood placed on the edge of a sword, i.e. the time required for the drop of blood to divide and run down on either side of the blade, is equivalent to the period of transition. According to R. Nehemiah, it means the time it would require for a man to run half a mile, after sunset. R. Yosse says: This twilight lasts no longer than the twinkling of an eye, and not even the men of science could measure it.

רבי אליעזר בן יעקב אומר מושכין את המים מאילן לאילן אבל לא ישקה את כלה שדה כולה זרעים שלא שתו לפני המועד לא ישקם במועד וחכמים מתירין

Whilst the R. Yosse and R. Aha were together, the former said to the latter: Does it not seem to you that the passage of this half a mile (twilight) lasts but a second? It is certainly my opinion, said R. Aha. However, R. Hiya does not say so, but each twinkling of an eye, measured by the duration of the passage of half a mile (as R. Nehemiah), is doubtful. R. Mena says : I have made an objection in the presence of R. Aha: Have we not learnt elsewhere, that if an impurity is seen, once during the day and again during the intermediate period, or once in the twilight and again on the morrow, when the certainty exists that the impurity dates partly from this day and partly from the next day, there is a certainty as to the circumstances of the impurity, and the sacrifice is obligatory.